אדם קרוב אצל עצמו- או מהי הכרה יוצרת
"אדם קרוב אצל עצמו", האמנם?
מאת עליזה פרוכטמן
מילות השיר "אדם קרוב אצל עצמו" מתארות את הרצון העמוק ביותר של כולנו במסע החיים, מסע שתכליתו לגלות את מעיין היצירה החבוי בתוכנו. משאת הלב לחיות במלאות, באהבה, בחוכמה, ולבטא את הייחוד שלנו. למסע חיינו מתלווה תחושה של געגוע, כמיהה למה שאנחנו יכולים להיות, אילולא... לא היינו מוגבלים בקליפות של פחד, ספקנות, ציניות והרגלים.
החיפוש אחר משמעות וערך היא תחושה מוכרת לרבים מאיתנו. היכולת להתקרב אל עצמי היא מתנה גדולה, אך היא נסתרת מעינו של האדם. לרובנו נדרשת פעולה מאתגרת ועקשנית של גילוי בכדי לפגוש את מלוא היכולת האישית.
לא צריך ללכת רחוק כדי להתקרב אל עצמנו - נשמה, המהות הפנימית, המעיין היוצר, הניצוץ האלוהי, מרכבת היהלום, החוכמה הפנימית, האני העליון - כל אלה מילים המתארות בכל התרבויות, הדתות והמסורות את אותה מהות עצמה שאנו חווים בתוכנו בצורה בלתי אמצעית. אנו חיים בעולם גשמי, התסכול והצרימה המלווים אותנו מתקיימים בשל הקושי של האדם להוציא אל האור ולבטא בעולם הגשמי והקונקרטי את המהות הפנימית הזו.
הנפש היא התווך המחבר בין העולם הרוחני לבין העולם הגשמי. בתווך זה רשמים, אמיתות ומחשבות, רעשים ועומסים שלובים בערבוביה גדולה. כל בדל מחשבה וזיכרון נרשם בנפש, כל כמיהה ורצון, כל תקווה וחלום, כל כאב ופחד. הנפש היא מרחב התמרה בו נקלט מידע מהחושים, מהעולם הגשמי ומהעולם הרוחני יחדיו. הנפש על מורכבותה הגדולה אינה היעד הסופי לעבודת היצירה, אך היא מהווה מרחב עבודה דרכו ניתן להתחבר ולפגוש את ה"המהות היוצרת" המתקיימת בתוכי.
הנפש היא הכלי באמצעותו ניתן להתחבר למימד הרוחני. מלאכת האדם היא לעשות את ההפרדות הנדרשות בנפש, לפתח את ההכרה, בכדי להתחבר למעיין היצירה של עצמו.
נעים להכיר! אני! מהי ההכרה? ההכרה היא הצד המוכר והקריא לנו, היא סך הדברים אותם אנו יודעים על עצמנו, על החיים ועל העולם. אך היא גם המחויבות שלנו לעצמנו. ההכרה הא המקום בו מידע אקראי שאני פוגש הופך לבעל משמעות עבורי. ההכרה היאאישית וייחודית לכל אדם. בהכרה מתמיינים הזיכרונות ביחס למימד הזמן - עבר, הווה,עתיד. בהכרה מתחדשת הבחירה מדי יום: איזה אדם אני בוחר להיות, על פי אילו ערכים לחיות, על אילו לוותר, והחשוב מכל- ההכרה מוציאה מן הכוח אל הפועל. ההכרה היא הפעולה הגשמית שבה האדם מתמיר הבנה למעשה ולנוכחות גשמית מיישם, מגשים והופך אותה לדרך חיים.
תרגול ההכרה הוא הדרך לדעת את עצמנו ולהרחיב את היכולת למימוש הפוטנציאל הטמון בנו. אחד מכלי ההכרה הוא הזיכרון. רשמים וחוויות שנרשמו בנפש בזמן עבר ממשיכים להתקיים בתוכנו בהווה ומכתיבים את צעדנו ותגובותינו בעתיד. זיכרונות אלה הופכים לנרטיב - סיפור המנהל את חיינו. הבנה עמוקה על האופן בו הזיכרון נוצר בתוכנו מאפשרת לנו לפעול בצורה הכרתית ולקחת חלק פעיל ומוביל בעיצוב הזיכרון של חיינו.
כלי נוסף המשרת את שדה ההכרה הוא "תשומת לב". לרוב אנו מקדישים תשומת לב לאירוע חריג בזמן או במרחב. משהו המשבש את מקצב חיינו לרגע ו"גונב" את תשומת לבנו. לפעמים זה אירוע שלילי המאיים עלינו, ולעיתים אירוע חיובי, הסוחף אותנו לתוכו בשמחה.בשני המקרים, הן החיובי והן השלילי, תשומת הלב המושקעת הינה סבילה, ולמעשה נכפתה עלי - אני נדרשת להגיב לאירוע חיצוני, ותחושת הבחירה, החשיבות והפרופורציות נלקחות ממני. תשומת הלב הופנתה שלא מתוך בחירה, אלא מעצם גודל האירוע ונוכחותו בעולמי. הטלוויזיה היא דוגמא גשמית טובה לכך: התמונה קופצת אלי מהמרקע, הצלילים עוטפים אותי ומבקשים להיכנס לכל סדק של שקט, אני פסיבית ומגיבה. דוגמא נוספת היא צליל הפלאפון בתרמילי, המתגנב לאוזני ומושך אותי להגיב אליו, גם בזמנים לשאינם מתאימים.
תשומת הלב בשדה ההכרתי היא פיתוח היכולת להעיר את החושים והתודעה לקלוט מידע הכרתי באופן מודע ופעיל, על פני נגרר - מגיב וסביל. לשים לב לדברים המפגישים אותי עם העולם היוצר שבתוכי, ומכאן גם להאיר את האפשרויות החדשות הנקרות בדרכי לפעול, לחשוב, לראות, להגיב וליצור. בניית היכולת ל"תשומת לב" רצונית אינה מלאכה פשוטה, וקשה להחזיק בה לאורך זמן. באותה עת משימות החיים תובעות מאיתנו לשוב אל המוכר, הצפוי והידוע, שהוא קל יותר, נגיש ודורש פחות מאמץ. ההכרה מאפשרת לנו למיין את שלל הזיכרונות, מימדי הזמן (עבר-הווה-עתיד), והתשוקות לכדי בחירה נכונה עבורנו, בחירה המדייקת את מהותנו הפנימית.
"דע את עצמך" היא הידיעה מה אני רוצה, מהן האיכויות והמגבלות שלי, וכיצד רצון זה יכול להתגשם ולהתבטא בעולם הגשמי בו אנו חיים ויוצרים.
"המסע לקראת מה שראוי שנשאל על אודותיו אינו הרפתקה, אלא שיבה הביתה." (מרטיןהיידגר)
שיטת הכרה יוצרת היא מכלול שפיתחתי לעידוד תשומת הלב, לפיתוח ההכרה וליצירה בחיינו. השיטה היא מדריך מעשי כיצד להפוך את האמנות והיצירה לדרך חיים, ליצירת משמעות וסיפוק בחיינו.