מכתב
נסעתי מחולון לקרית טבעון ומשם אל מסע אחר. שייט, אל חופים עזובים. נשכחים. זנוחים. סגורים מאחורי דלת. מוקצים מחמת מיאוס. מיאוס מחמת הכאב.
הרגשתי קולמבוס, מוקסמת מכח הפתעה. ממראות הגילויים, ממהירות ההגעה, מבהירות הנגיעה, משיקופים שלא ידעתי שאפשר שמתקיימים, מהקשר מפתיע של מחשבות מוכרות שאורגנו מחדש.
ממגע ידיי בחומר
יצאתי מחולון למסע גורלי ופגשתי מורה נבוכים ומתנה. צידה. כד השמן, להאיר את הדרך. לסמן את הדרך לכאן לשם ותמיד בחזרה לארץ פלאות. שאדע לבחור. אם שיקוי כזה היום, או עוגייה אחרת מחר. לגדול, להתכווץ, להציץ, להתרגש, להתחבר, להיפרד, למצוא אור חדש. בריאות, בריאה, יצירה
אם תרצו אפילו ...שלווה.
קטע ממכתב תנועת הבוגרים דרור הבונים
הכרה יוצרת - מה ייחד את זה מרצף מתודות לכדי הכרה יוצרת?
אחרי שנים של הדרכות והפעלות יצירתיות הגענו למפגש עם עליזה בהכרה יוצרת, תחילה היינו מהוססים, מה כבר אפשר לחדש בתפישת ההדרכה שלנו? בעקבות יום הכשרה בהכרה יוצרת ניגשנו למלאכת ההדרכה אחרת ממה שהתרגלנו. לאחר יום חוויתי בו ה״איך״ היה חשוב בדיוק כמו ה״מה״ בתהליך הלמידה וההפנמה. ההבנה שיש קשר בין תוכן מהותי לאופן ההגשה למשתתפים יצר כלי חשיבה ויישום חדשים. בתום המפגש ניגשנו מלאי כוחות מחודשים לבנות תוכנית הדרכה עם ההבנות האלה. בנינו סמינר משמעותי אשר גרם למשתתפים בו להיות אקטיביים ולהיפתח לשאלות, דיונים ונקודות מבט חדשות על עצמנו כקהילה לומדת ויוצרת.
הסמינר שחרר דברים, היה כיף ומרגש להדריך את הסמינר.המתודות אותם בחרנו פתחו את האנשים והסיטואציה בכלים חדשים והפכו כל חלק לשלם.
החוויה אפשרה השתנות אמיתית, מהרגע שנחלשה הבדיקה והשיפוטיות, המבוכה וההססנות, נוצרה חוויה שלמה.
קיבלנו בסדנא את התחושה שאנשים בוראים משהו מהעבודה שלהם, מהמקום הקוגניטיבי והרגשי נוצר משהו חדש מעבר לרצף תובנות אלא מהלך שנמצאים בו, שהוא ממשי, קיים, ויוצר שילוב בין שכל לרגש, בין מוח ימין למוח שמאל, בין אישי לחברתי.
הובן שהכרה יוצרת היא לא כלי או 'פתיח ל' אלא חלק מהותי מהאופן בו משפיעים ומגדלים מנהיגות אמיתית.
תוכנית "מפגשים" גבעת חביבה.
עליזה היקרה,
התארחנו אצלך אנחנו והצוות שלנו, צוות מנחים יהודים וערבים של תוכנית "מפגשים" בגבעת חביבה.
ביקשנו ממך יום שבו לצוות שלנו תהיה אפשרות לסכם שנת עבודה ולהיפרד לתקופת הקיץ. היה לנו חשוב להודות לצוות, לשנות אווירה, ליצור אוירה ביתית ומכילה ובעיקר לסכם בדרך שונה ומעוררת השראה.
את כל אלה מצאנו בבית שלך!
הצוות הגיע למקום קסום, חם, מפתיע וקסום. הבית שלך ואת יצרתם עבורנו מקום שנמצא קצת מחוץ לזמן ולמציאות היומיומית. היום זרם בין פעילות מעניינת להפסקות נעימות, לצוות היה זמן להיפגש אבל גם לעשות ביחד עבודה שנותנת משמעות.
עבודת ההכנה איתך היתה נעימה, קרובה, מעמיקה.
הרגשנו שאת מתמסרת כל כולך לתכנון ואחר כך להוצאה אל הפועל.
הצוות יצא מרוגש, מלא הכרת תודה.
בשמם, בשמנו, אנחנו מודים מקרב לב!
להתראות, שלך
יעל מעין, סאמר עתאמנה, מנהלים שותפים
תוכנית "מפגשים" גבעת חביבה.
מכתב מטלי
הי עליזה ,
הכל התחיל חצי שנה לפני היום הגדול .
מפגישת ההכרות ביננו יצאתי די מבולבלת, ולמרות ההמלצות החמות שקיבלתי אודותיך , לא הייתי בטוחה מה זה המוצר הזה שאת מציעה לי ..
עם הזמן ומידי פגישה, התכנית הלכה וקרמה עור וגידים, התחלנו להתאהב ברעיונות שלך, ביצירתיות שלך, ביסודיות בה למדת והכרת את אמא שלנו ובנכונות שלך ליצור ולתת מעצמך ללא גבול וללא מגבלה.
עד היום הגדול - שם באו לידי ביטוי בשיאם כושר הארגון שלך, הדיוק והמקצוענות בה תוכננו הדברים, ומעל הכל הרגישות שלך לאמא שלנו,
אשר הפכו את היום הזה לכל כך מרגש, ובלתי נשכח עבור אמא ועבור כל המשפחה .
אין ספק שאם אמא היתה יודעת שישנו כזה אופן לציון יום ההולדת – זה מה שהיא היתה מבקשת לעצמה .
ואת , בהכרותך איתה - דרכנו בלבד - ידעת לבחור ולהתאים את המוצר למידותיה בצורה מאוד מוקפדת.
השארת חותם חשוב ומשמעותי אצל כולנו ,
ואני מקווה ובטוחה שעוד נפגש לארוע נוסף.
לכל המאוחר זה יהיה ביום ההולדת ה- 80 של אמא !
עליזה יקרה
איזה אושר.. עדיין נרגשת מהחוויה שעברנו בסופש הזה..
יצאתי למסע, פתרתי כמה פלונטרים ובעיקר
התמסרתי לך ונתתי לך להוביל אותי בתוך עצמי.
אני לא מפסיקה לחשוב על מה שעברנו יחד, וכל הזמן מספרת לגבי,
כל פעם פיסת זמן אחרת.
שמתי את הקולאז' בחדר השינה שלי על השידה, כך שהוא מונח ממש מול עיניי
וכל פעם שאני עוברת, אני מציצה בו, וגאה בעצמי. זה הדבר הראשון שראיתי
הבוקר כשפקחתי את עיניי.
נרשמתי כמובן לפינטרסט..וכבר יש לי לוח עם המון השראה, וכבר המון רעיונות.
שוב רוצה להגיד לך תודה ענקית, על ההתמסרות שלך, על האירוח, ועל הבית המקסים
שלך שמאפשר את כל זה. וכמובן תודה לגילי, שותפך הסמוי והמקסים.
שיהיה לך שבוע מצויין עליזה יקרה, אוהבת אותך מאוד.
חיבוק ענק
אילנה