ילדה קטנה מושכת מפת שולחן
תירגם מפולנית דוד וינפלד


הִיא כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶה, לְמַעְלָה מִשָנָה.
וּבָעוֹלָם הַזֶּה, לא הַכֹּל נֶחְקָר,
וְלא הַכּּל נִמְצָא בִֹּשְלִיטָה.
עַכְשָיו הַזְּמַן לְנַסּוֹת אֶת הַדְּבָרִים
ֹשֶאֵינָם יְכוֹלִים לָנוּעַ בּכחַ עַצְמָם.
צָרִיךְ לַעֲזֹר לָהֶם בְּזֶה,
לְהָזִז, לִדְחֹף
לְהַעֲתִיק אוֹתָם מִמְּקוֹמָם.
לֹא כֻּלָּם רוֹצִים בָּזֹאת, לְמָשָל הָאָרוֹן,
הַמִּזְנוֹן, הַקִּירוֹת הָעִקְֹּשִים, הַשֻלְחָן.
אֲבָל כְּבָר הַּמַּפָּה על הַשֻלָחָן קְֹשַה הָעֹרֶף
- אִם תֵּיטִיב לֶאֱחז בְֹּשוּלָיהָ -
מְגַלָה נְטִיָה לִנְסֹעַ.
וְעַל הַמַּפָּה כּוֹסוֹת, צְלוֹחִיות,
כַּד חָלָב קָטָן, כַּפִּיוֹת, קַעֲרִית
וְהֵם רוֹעֲדִים מַחֵֹשֶק.

מְעַנְיֵן מְאֹד,
בְּאֵיזוֹ תְּנוּעָה יִבְחֲרוּ,
כְֹּשָיֹאבַד ֹשוּוּי מִשְקָלָם בַּקָצה:
מַסָּע עַל פְנֵי הַתִּקְרָה?
מָעוֹף סְבִיב הַמְנוֹרָה?
קְפִיצָה אֶל אֵדֶן הַחַלוֹן וּמִמָּנו אֶל הָּעֵץ?

מַר נְיוּטוֹן לא שַיָךְ עֲדַיִן כְּלָל לָעִנְיָן.
יַבַּיט לוֹ מֵהַשָמַיִם וְיִנַפְּנף בְּיָדָיו.

הנִּסּוּי הַזָה חַיָב לְהֵעָרַך וְהוּא יַעָרֵךְ.

מפגשים  יצירתיים  לארגונים, קבוצות, משפחות, יחידים וזוגות

גם אני בעולם הזה למעלה משנה, חג חנוכה הוציאה השנה לאור את השד הקטן מהבקבוק של עצמי. השד המבקש לגשת למרכז החדר, לעמוד שם בנוכחות מלאה, בלי יומרה ובלי צניעות מעושה. בפשטות. בלי עבר ובלי עתיד. בלי זיכרון ובלי הבטחה. בפשטות. ועוד בקשה יש לו לשד החצוף, לפתוח את הפה ולהשמיע את קולי שלי. 
אז אני פותחת מרחבי אימון עצמי, ניסוי קטן. לנוע נגד כוחות המשיכה המצמידים אותי אל הקירות. בצעדים מדודים אני מתקרבת.

מאבדת את שיווי המשקל. מאבדת שליטה. מתמסרת. הנני כאן! 


מזמינה את כל מי שצועד אל מרכז החדר שלו, לשתף ולספר על המסע קצר ארוך הזה למרכז בתמונה, בכתיבה, במילה, בשיר ובצליל.
בינתיים אני מזמינה את ויסלבה שימבורסקה

 

 

אומנות האלתור והפלייבק | הכרה יוצרת